מרצפות
- Aug 5, 2020
- 1 min read
Updated: Mar 30
שעות, שעות הייתי יושבת ומציירת את השומשומים במרצפות. משהו קצבי, מונוטוני, מדיטטיבי, עוד כתם ועוד מרווח ועוד כתם, ואחרי שעה ממצמצת ומביטה מרחוק ו... חוזרת לשמשם. לתקופה מסויימת ככה הייתי יוצרת - מהקטן לגדול, מהפרטים למכלול.
זה סנדל:
זה בגודל גליון (כן זה ענק):
וזה מחווה שעשיתי לאמן צ'אק קלוז, אמן מגניב שהיה מצייר פיקסלים על קיר ענק, וכשמתרחקים היו רואים את התמונה (זה פורטרט שלו על בלטה 20X20):